רש"ש על יבמות ס״א א

מהדורה: דפוס וילנא ראם

« רש"ש על יבמות ס׳ ע״ב רש"ש על יבמות ס״א ע״ב »

1 יבמות פתח ↗

מַעֲשֶׂה בִּיהוֹשֻׁעַ וְכוּ׳. מִנָּהוּ — אִין, נִתְמַנָּה — לָא. אָמַר רַב יוֹסֵף: קְטִיר קָחָזֵינָא הָכָא. דְּאָמַר רַב אַסִּי: תַּרְקַבָּא דְּדִינָרֵי עַיִּילָהּ לֵיהּ מָרְתָּא בַּת בַּיְתּוֹס לְיַנַּאי מַלְכָּא עַד דְּמוֹקֵי לֵיהּ לִיהוֹשֻׁעַ בֶּן גַּמְלָא בְּכָהֲנֵי רַבְרְבֵי.

2 תוספות פתח ↗

ואין העובדי כוכבים קרוים אדם - תימא דבריש מס' ע"ז ג. ושם ופ' ד' מיתות סנהדרין דף נט. ושם דרשינן דעכו"ם העוסק בתורה הרי הוא ככהן גדול שנאמר אשר יעשה אותם האדם וגו' כהנים לוים וישראלים לא נאמר אלא האדם ופי' בקונטרס בסנהדרין ג"ז שם ד"ה האדם דההוא לית ליה הך דר"ש דהכא ויתכן לפי ספרים דגרסי התם רבי ירמיה אבל לספרים דגרסי התם ר' מאיר קשיא דשמעינן ליה לר"מ בפ' קמא דכריתות דף ו: דסך שמן המשחה לעכו"ם פטור ומשמע דטעמא משום דכתיב על בשר אדם ואין עובד כוכבים קרוי אדם ומיהו מצי למימר דטעמא דרבי מאיר דפטור הוי מטעם דכל שהוא בסך הרי הוא בלא ייסך וכל שאין בסך אין בלא ייסך ור"ת מפרש דיש חילוק בין אדם להאדם דעובדי כוכבים בכלל האדם נינהו והא דקאמר כהנים לוים וישראלים לא נאמר ה"ק אדם לא נאמר דהוי משמע כהנים לוים וישראלים אלא האדם וכל הני קראי דמייתי כתיב אדם דלא פריך מקראי דכתיב האדם וה"ר משולם היה אומר דגבי פורענות דוקא קאמר אתם קרוין אדם דלא רצה לכתוב ישראל בהדיא גבי פורענות אבל גבי האדם וחי הוה ליה למכתב בהדיא כהנים לוים וישראלים כמו שרגיל בכל מקום והא דפריך מהני קראי אע"ג דעובדי כוכבים נמי קרויין אדם מ"מ פריך כיון דגבי פורענות ישראל קרוין אדם היכא דלא איירי אלא בעובדי כוכבים דוקא לא הוה ליה למיקרינהו אדם והא דכתיב תהילים קכ״ד:ב׳ בקום עלינו אדם היינו לפי שהזכיר השם וכן ואתה אדם ולא אל גבי חירם יחזקאל כ״ח:ב׳ והא דכתיב ואתן אדם תחתיך ישעיהו מ״ג:ד׳ הא דרשינן בברכות דף סב: אל תקרי אדם וכו' והא דכתיב והארץ נתן לבני אדם תהילים קט״ו:ט״ז ודרשינן מיניה גיטין מז. דיש קנין לעובדי כוכבים היינו בני אדם הראשון:

3 תוספות פתח ↗

ממגע ומשא מי מעטינהו - ואע"ג דכתיב וכל אשר יגע על פני השדה וגו' או בעצם אדם במדבר י״ט:ט״ז הא דרשינן בנזיר פרק כ"ג דף נג. ושם לענין אהל ואר"י דאין הלכה כר"ש דרשב"ג פליג עליה כדתנן במס' אהלות פרק יח מ"ט כתובות עז. והלכה כמותו במשנתנו וצריכים כהנים ליזהר מקברי עובדי כוכבים ובפרק המקבל ב"מ קיד: בעובדא דאליהו דהשיב לרבה בר אבוה כר' שמעון בן יוחי דהכא דחויי קא מדחי לה ועיקר טעמא שהיה סומך על רוב ארונות שיש בהן פותח טפח וכן היה רגיל בכל מקום לדחות כמו שמצינו כשהיה קובר רבי עקיבא ואמר ליה לאו כהן ניהו מר אמר ליה צדיקים אינם מטמאים ועיקר טעמא לפי שהיה מת מצוה שהיה מהרוגי מלכות והיו יראים לקברו ומיהו בבתי עובדי כוכבים מותרים ליכנס כדתניא בתוספתא דאהלות מדורות העובדי כוכבים טמאים בחוצה לארץ טהורים:

4 תוספות פתח ↗

1 גמרא מינהו אין כו'. כצ"ל:

2 תד"ה ואין. דלא רצה ליכתוב לישראל בהדיא גבי פורענות. כן מבואר במדרש ויק"ר פרשה ב':

3 תד"ה ממגע. דרשב"ג פליג כו' והלכה כמותו. כצ"ל:

4 בא"ד כמו שמצינו כשהיה קובר ר"ע כו'. הוא במדרש משלי פרשה ט':

« רש"ש על יבמות ס׳ ע״ב רש"ש על יבמות ס״א ע״ב »